שביל הסנהדרין

מיזם שביל הסנהדרין החל לרקום עור וגידים בשנת 2017 והוא הוקדש באופן רשמי למדינת ישראל לציון 70 שנה לעצמאותה. אורכו של השביל כ-70 ק"מ (או קצת יותר..), הוא חוצה את הגליל מבית שערים ועד טבריה, ועובר בין אתרים המיוחסים ל-70 (71) חכמי הסנהדרין. השביל מבוסס על מורשת הסנהדרין ומחבר את הצועדים בו אל מרחבי הגליל ומורשתו העשירה. ההולכים בשביל ייחשפו לטבע, לסביבה ולאתרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים הרבים. לאורך השביל נפתח צוהר לעולמם של חכמי הסנהדרין, שערכו את המשנה והתלמוד במרחב הזה בתקופות הרומית והביזנטית. ההולכים בשביל נחשפים גם לעמים ולאנשים שחיו ופעלו במרחב הגליל לאורך ההיסטוריה, ולתרבויות שהשפיעו על חבל ארץ זה עד עצם היום הזה.

בראש מיזם שביל הסנהדרין עומדת רשות העתיקות, שהיא הרשות הממלכתית האחראית על עתיקות הארץ, על חשיפתן, שימורן, מחקרן ועוד. בחזון רשות העתיקות נקבע כי רשות העתיקות תפעל לקרב את הציבור לשרידי העבר ולחקירתם. כחלק מפעילות הנחלת המורשת משלבת רשות העתיקות אלפי תלמידים, מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים, בחפירות ארכיאולוגיות, בפעילות שימור ובלימוד חוויתי מחוץ לכיתות הלימוד במטרה לקירוב הציבור הרחב למורשת ולתרבות העבר.

חזון רשות העתיקות הוא שההולך בשביל יחווה באופן בלתי אמצעי את הארכיאולוגיה, ההיסטוריה, הטבע ונופי הגליל, תוך הדגשת הערכים המשותפים והעמקת הזיקה של כלל האוכלוסייה אל אדמת הארץ ואל עתיקותיה. השביל הולך ומתפתח כל העת הן על ידי חשיפת אתרים לאורך תוואי השביל והן על ידי פעילות חינוכית ערכית המתבצעת לאורכו.

למיזם שביל הסנהדרין שותפים רבים ובהם 'ציוני דרך' במשרד ירושלים ומורשת, מִנהל חמ"ד ואגף של"ח במשרד החינוך, כל המועצות האזוריות והעיריות שהשביל עובר בתחומן, רשות הטבע והגנים הלאומיים, קרן קיימת לישראל, רשויות ניקוז קישון וכנרת וגופים נוספים.

יצירת השביל מבוססת על השתתפות פעילה של אלפי תלמידים ובני נוער שלוקחים חלק בהכשרה ובסימון השביל ושמשתתפים בחפירות הארכיאולוגיות באתרים לאורך השביל. תלמידים יהודים, מוסלמים, נוצרים, בדואים, דרוזים וצ'רקסים, תלמידי מינהל חמ"ד (חינוך ממלכתי דתי) ותלמידי של"ח (שדה-לאום-חברה), חניכי מכינות קדם-צבאיות, צעירים מחו"ל וקבוצות מתנדבים שונות - כולם חווים את ערכי המורשת המגוונת שבשביל הסנהדרין בצעידה, בעשייה ובלימוד.

שביל הסנהדרין מחולק לחמישה מקטעים, כשכל אחד מהם עוסק בערך אוניברסלי משמעותי אחר - עשייה, שלום, ענווה, נתינה ואהבה - השזור בהדרכות ובפעילויות השונות בשביל. בכל קטע משולבים אמירות חז"ל החקוקות באבני הדרך ופזורות לאורכו של השביל. סיפורים ואגדות, הקשורים למרחב הגיאוגרפי וההיסטורי של המקטע או נקשרים לערך המרכזי, מובאים בכל מקטע ושמם ופועלם של חכמינו מוצג בכל אתר ונקודה לאורך השביל.

המהלֵך לאורך הדרך ייחשף להיסטוריה היהודית, לאתרי המורשת, ליצירה הספרותית, לאישים ולדמויות המרכזיות, שפעלו במרחב הגליל בתקופת המשנה והתלמוד ולאחריה תוך הדגשת הערכים המשותפים והעמקת הזיקה של כלל האוכלוסייה אל אדמת הארץ ועתיקותיה.

השביל מסומן בצורת מנורת שבעת קנים, כששלושת הקנים הכחולים מבטאים את הרוחניות ואת ימה של טבריה שבמזרח, שלושת הקנים הירוקים מבטאים את ארץ הגליל ואת גבעות האלונים שבמערב, ואילו מרכזה מבטא 'ארגמן של מלכות', גבורה ומורשת.

לאורך השביל נמצאות מעל 100 'אבני דרך' עליהן חקוקות אמרות חז"ל משמעותיות הקשורות לנושאים המרכזיים של כל אחד מהמקטעים.

מידע כללי -

• את השביל אפשר לעשות בחלוקה למקטעים, המתאימים לטיול יומי או על פני שבוע שישולבו בו מסלולי משפחות קצרים יותר. שפע האתרים מאפשר מגוון מסלולים בתחומי עניין שונים ובדרגות קושי שונות - מסיורים קצרים לאתרים נבחרים ועד לטיולים למיטיבי לכת.

• לאורך השביל נקודות מנוחה, חניונים מוסדרים ונקודות שתייה.

• בחלק מהקטעים אפשר לטייל באופניים או ברכבי שטח.

• כחלק מההכנה לקראת היציאה לשביל המטיילים מוזמנים להשתמש באתר אינטרנט שכתובתו www.shvila.co.il ובו מידע רב על אודות נקודות עניין עיקריות במסלול. כן מוזמנים המטיילים ליהנות ממידע מפורט גם דרך מכשיר הטלפון החכם, המאפשרת חוויית טיול ייחודית.

• מטיילים אחרים יוכלו לטייל לאורך השביל בהדרכה המסורה של טובי מורי הדרך, אשר קיבלו הכשרה מקצועית מיוזמי השביל מרשות העתיקות.

• לפרטים נוספים מוזמנים לפנות ליאיר עמיצור yairam@israntique.org.il

כללי התנהגות ובטיחות -

• הקפידו על חבישת כובע, נעלים סגורות נוחות להליכה ושתיית מים מרובה.

• בעונת הקיץ האזור מתאפיין בחום כבד בשעות הצהריים, מומלץ לצאת למסלול בשעות הבוקר המוקדמות ולנוח במהלך המסלול כאשר הטמפרטורות עולות.

• אין להדליק אש, לפגוע בחי או בצומח הנמצא בשטח. זיכרו! אנחנו אורחים בביתם.

• הקפידו להשליך אשפה רק במקומות המיועדים לכך, הקפידו להשאיר את המרחב יפה ונקי כפי שמצאתם אותו בכדי שגם הבאים אחריכם ייהנו כמותכם.

• שיהיה לכם טיול מלמד, מחכים, חוויתי ומהנה.

• ההליכה בשביל על אחריות המטיילים בלבד.

צד שני של הברושור:

מקטע 1 - מבית שערים העתיקה דרך נחל ציפורי לאושה העתיקה

שער העשייה "שמאי אומר: אמור מעט ועשה הרבה" (משנה, אבות)

המקטע הראשון של השביל מתחיל בבית שערים, עיירה יהודית חשובה בתקופה הרומית, מושבה של הסנהדרין בסוף המאה הב' לסה"נ ואחוזתו של ר' יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה. משם ממשיך השביל אל פסל אלכסנדר זייד ואל קברות השומרים, משקיף על עמק יזרעאל, וחוצה את כביש מס' 75 במעבר תת קרקעי. השביל עובר בשולי יער האלונים, פינות הנצחה לאילן גבאי ולצבי אהרוני, ויורד לנחל ציפורי ליד עין יבקע, המוכר כמעיין הסוסים. משם ממשיכים לטחנת קמח הנזירים, לפיתול הגדול של נחל ציפורי סביב היישוב הבדואי ראס עלי. המקטע מסתיים באושה העתיקה ביער קריית אתא.

מקטע 2 - מאושה דרך שפרעם ליודפת העתיקה

שער השלום "גדול שלום שאפילו בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום" (ויקרא רבה)

המקטע השני מתחיל באושה העתיקה ביער קק"ל קריית אתא. אושה הייתה התחנה הראשונה של הסנהדרין בגליל אחרי כישלון מרד בר כוכבא, ושם חכמי הסנהדרין תיקנו תקנות על מנת לשקם את חיי היהודים בגליל. רשות העתיקות מבצעת חפירה ארכיאולוגית באתר זה, במהלכה נחשפים מבני ציבור ומבני מגורים ולצדם מתקנים חקלאיים, בורות ומערכות תת קרקעיות. מאושה ממשיך השביל דרך 'אבן השבת' שככל הנראה סימנה את תחום השבת של אושה, ומגיע לפאתי שפרעם, אל ציון קברו של רבי יהודה בן בבא, מעשרה הרוגי המלכות בתקופת מרד בר כוכבא. מעבר תת קרקעי מתחת לכביש מוביל אל מסלול אורבני לתוך שפרעם ולגרעין העתיק של העיר, שם נמצאים מקומות התפילה של כל הדתות: מסגד עתיק, כנסיות, מקום תפילה דרוזי עתיק ובית כנסת. במרכז שפרעם מתנשאת מצודה שנבנתה במאה הי"ח על ידי המנהיג הבדואי של הגליל דאהר אל-עומאר. השביל יוצא משפרעם ולאחר כברת דרך בנחל אבליים ומעיינותיו מגיע אל מרומי הר עצמון המיוער. המקטע מסתיים בהעפלה ליודפת העתיקה.

מקטע 3 - מיודפת דרך בקעת בית נטופה לציפורי העתיקה

שער הענווה "הרבה למדתי מרבותי ומתלמידי יותר מכולם" (בבלי תענית)

המקטע השלישי מתחיל ביודפת, אתר שהיה מיושב בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. העיירה יודפת בוצרה בזמן המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים בשנת 66 לסה"נ, עמדה במצור במשך 47 יום עד שנכבשה בידי הצבא הרומי. בהמשך יורד המסלול לחורבת קנה, שם נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות שרידים של יישוב מהתקופות הרומית והביזנטית בהם גם בית כנסת ומערכות מסתור. השביל חוצה את בקעת בית נטופה רחבת הידיים, שם חכמי הסנהדרין חידשו את הלוח העברי. בהמשך מגיע השביל לחורבת רומה, בה נמצאו שרידי יישוב מהתקופות הרומית והביזנטית, לרבות מערכות מסתור. מכאן השביל חוצה את הדרך הרומית הראשית שחיברה בין טבריה לעכו, וממשיך לשיחין שנודעה בייצור כלי חרס איכותיים בתקופה הרומית. לאחרונה חשפו החפירות באתר גם בית כנסת ובית יוצר לייצור נרות שמן. המקטע מסתיים בציפורי בקברו של רבי יהודה נשיאה, נכדו של רבי יהודה הנשיא.

מקטע 4 - מציפורי דרך יער לביא לארבל העתיקה

שער הנתינה "הוי דן את כל האדם לכף זכות" (משנה אבות)

המקטע הרביעי הוא הארוך מכולם. השביל מתחיל בציפורי העתיקה, ומאפשר הצצה לאחת הערים המרכזיות במסלול תחנות הסנהדרין. בעיר נחשפו מבני ציבור יהודיים ונוכריים ועשרות פסיפסים מרשימים. מציפורי ממשיך השביל לחורבת כנא, יישוב יהודי בתקופות הרומית והביזנטית. אפשר להתרשם באתר משרידי מבנים, בורות, מערות ומתקנים, קטע חומה וקטע דרך שטרם נחפרו. השביל ממשיך צפונית לכרם א-ראס, כפר יהודי מהתקופה הרומית שבו בתים שמשולבים בהם מקוואות ומערכות מסתור. האתר מזוהה כנראה עם "כנא אשר בגליל" המוזכרת בברית החדשה, היום שכונה של כפר כנא. ההליכה ממשיכה ביער קק"ל בית קשת וביער לביא עד חורבת לוביה שהייתה מיושבת בתקופות הרומית והביזנטית ובה שכן פונדקו המפורסם של לוי, באמצע הדרך בין ציפורי לטבריה. משם עוברים במעבר תת קרקעי מתחת לכביש הראשי, והדרך ממשיכה עד קרני חיטין, שם התרחש ביולי 1187 הקרב הגדול והגורלי בין צבא ממלכת ירושלים הצלבנית לבין הצבא המוסלמי בהנהגת צלאח א-דין מהשושלת האיובית. בקרב זה נחלו הכוחות המוסלמים ניצחון מכריע על הצלבנים, מה שהוביל לתבוסת הממלכה הצלבנית הראשונה. משם ממשיכים עד לארבל.

מקטע 5 - מארבל דרך מצוק ארבל וחוף הכנרת לטבריה

שער האהבה "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה..." (ירושלמי)

המקטע החמישי מתחיל ביישוב העתיק ארבל, שהיה כפר יהודי מהתקופות הרומית והביזנטית ובמרכזו בית כנסת מפואר. משם השביל ממשיך מימין לשער של הגן הלאומי ארבל ויורד לכיוון מערב לתצפית מעל סלע הנמלה על ימת הכנרת. השביל ממשיך מעל לימת הכנרת ובמקביל אליה, דרך תל רקת ועין רקת עד שמגיעים לטבריה. העיר הרומית טבריה מתגלה ברוב תפארתה החל בכניסה בשער העיר הרומית, התיאטרון, הקרדו, בית המרחץ וכלה במבנה הסנהדרין, מקום הסיום הראוי של שביל הסנהדרין.