מצודת ארבל ומערות המקלט – במצוק פעורות מאות מערות שנוצרו בראשיתן בתהליך טבעי (קארסטי), ובהמשך מכלולי המערות הטבעיות נחצבו והורחבו ביד אדם למטרות מגורים בתקופות קדומות. במערות נחצבו בורות מים, אולמות מגורים, בורות איסום, מכלולי מדרגות ומקוואות בודדים. כאן התחולל קרב לחיים ולמוות בין הורדוס לבין מתנגדיו שהסתתרו במערות הארבל. מאוחר יותר הפכו חלק מהמערות למצודה גדולה, שבו מעברי סתר, גרמי מדרגות, אולמות ובורות מים. החוויה מתחילה בתצפית הנוף ממרום מצוק הארבל ובירידה האתגרית אל המצודה המתאפשרת בעזרת מדרגות, יתדות וכבלי מתכת שהותקנו במקום לאחיזה ואבטחת המטיילים.
בית הכנסת בארבל – בחלקו הצפוני של מושב ארבל נמצאים שרידי יישוב ובהם חורבות בית כנסת קדום שנבנה במרכז הישוב הקדום, בבית הכנסת התקיימה חפירה ארכאולוגית חדשה בשנת 2008 ברשותו של ד"ר בני ארובס ונמצאו ממצאים למבנה בית כנסת מתקופת הבית השני. לבית הכנסת יש מספר שלבים, והוא מצטיין בעושר רב של פריטים אדריכליים מאבן גיר שעוצבו במגוון סגנונות אדריכליים. רוב הממצאים הנראים לעין הם מסוף התקופה הרומית ועד התקופה הערבית הקדומה. כדי לבדל את בית הכנסת מבתי האזור, הוא נבנה בבנייה יבשה מאבני גיר גדולות שבלטו על רקע בתי הבזלת שהיו סלעי הבנייה הנפוצים באזור. חזית המבנה של התקופה הביזנטית שוחזרה, וחלקים נוספים של המבנה מפוזרים במקום.
ביקור בנבי שועייב: כחצי שעה. ירידה ממצוק הארבל: כשעה וחצי. אורך המסלול: כ-1.5 ק"מ. ציוד מיוחד: בקבר נבי שועייב, לבוש צנוע. הערות: הכניסה לאתר כרוכה בתשלום
עוד על האתר תצפית עוצרת נשימה על הכנרת, הגליל, החרמון והגולן וביקור בקבר נביא הדרוזים - כל אלה מחכים לנו על פסגתו של הר ארבל.
מצוק ארבל יורד לכנרת בחדות ובעוצמה, ומרשים את עין כל רואיו. בתקופת המשנה והתלמוד היה האזור מיושב באוכלוסייה יהודית צפופה. שרידי בית כנסת, שנמצאו בין עתיקות ארבל, משמשים הוכחה ודוגמה לחיים היהודיים שפרחו בשעתם במקום.
ניסע בכביש מס' 77, בין צומת גולני לטבריה. בצומת כפר חיטים נפנה מערבה בכביש מס' 7717, על פי שילוט, לעבר היישובים כפר חיטים וארבל.
פנינו מועדות אל תצפית מרהיבה משפת המצוק. בדרך נחלוף על פני שדות מעובדים. בחורף ובאביב נוכל ליהנות גם מפריחה מרהיבה. נגיע לתצפית 3 על שפת מצוק ארבל. אנחנו בגובה של כ-181 מ' מעל פני הים, אבל הכנרת, כידוע, נמצאת במפלס של כ-209 מ' מתחת לפני הים! המראה המתגלה לעינינו עוצר נשימה: למרגלותינו נפרשת הכנרת, וסביבה בקעת כנרות, בקעת בית צידה ובקעת גיניסר. מעליה, במזרח - הרי הגולן והחרמון; בצפון ובמערב - הרי הגליל העליון והתחתון - הר מירון, צפת, הר חזון ועוד... היזהרו! אין להתקרב לשפת המצוק! למרגלות המצוק חבויות מערות, שבהן הסתתרו מורדים בתקופת בית שני, וכן מבצר שנבנה במאה ה-17 על ידי פאח`ר א-דין הדרוזי (מהתצפית שבה אנו עומדים לא נוכל לראות אתרים אלה). על-גבי האתונות נחזור מטה לעבר החווה. מסלול הליכה ברגל:
מסלול זה קל להליכה, מהחניון נלך בעקבות סימון שבילים אדום, שיוביל אותנו לפסגת המצוק ולטיילת התצפית. מהטיילת נשוב לחנייה.
טיול למיטיבי לכת: אם ברשותנו יותר מרכב אחד (במקרה כזה, נקדים ונחנה את הרכב למרגלות המצוק), נוכל לרדת במצוק במסלול הליכה ייחודי. מסלול זה מתאים להרפתקנים, והירידה בו נעשית בעזרת יתדות הנעוצות בסלע. משך הירידה כשעה ויותר, ותחילתה כ-600 מ' דרומית-מערבית לתצפית. הדרך מסודרת ומסומנת באדום (שילוט - "ירידה למבצר"). נרד מהמצוק ונמשיך בשביל עפר למערות ארבל. אפשר לסייר במערכת המערות המבוצרות ולהתרשם ממיקומן הטופוגרפי המקנה להן יתרון אסטרטגי ברור: צוק נישא ממעל, ולמטה מהן ירידה תלולה אל תהום עמוקה. המערות בנויות בשלושה מפלסים, ובפתחיהן נבנו חומות המשתלבות היטב בנוף המצוקי.
את מאבקם של הקנאים המקומיים, שמרדו בהורדוס וברומאים בימי בית שני, מתאר בפירוט ובדרמטיות ההיסטוריון, בן העת ההיא, יוסף בן-מתתיהו. הקנאים המורדים התבצרו בארבל. זמן רב התלבט הורדוס כיצד לכבוש את המקום המבוצר, עד אשר מצא תחבולה מחוכמת: "הוא ציווה לשלשל בחורי צבא בארונות (התלויים בחבלים) ולהציגם על פי המערות. והם שחטו את יושבי המערות והשליכו אש על האנשים..." (מלחמות א`, טז`, ד`).הורדוס ניסה אמנם לשכנע את המורדים להציל את נפשותיהם וליפול בשבי, אך הם לא שעו לו, והמעטים שנותרו בחיים בחרו לקפוץ מהמצוק אל מותם. מן המערות נמשיך בירידה תלולה ומסומנת אל הרכב הממתין לנו למרגלות המצוק, ליד יישוב הבדווים חמאם (נחל ארבל מכונה בערבית ואדי חמאם). קבר נבי שועייב 4:
מהר ארבל נשוב לכביש מס' 7717, ונפנה בו ימינה (מערבה). לאחר כ-1.5 ק"מ נפנה שמאלה (על פי שילוט) - בכביש המוביל לקבר נבי שועייב - האתר הקדוש ביותר לדרוזים בארץ. הדרוזים מאמינים כי כאן קבור הנביא שועייב, הוא יתרו, חותן משה. האתר מעניין ונוכל להתוודע כאן מעט אל העדה הדרוזית, אשר סוד דתה ידוע לחכמיה בלבד. האתר פתוח במשך כל שעות היממה.
שתפו בווטסאפ